למדתי לשחק שחמט לראשונה בגיל 9 בערך. לימד אותי חבר מהשכונה של שבביתי בריגה שבלטביה שהיה גדול ממני ב 3 שנים. ואני זוכר איך במשחק הראשון כבר ניצחתי אותו.
בהמשך הייתי משחק לעיתים עם הדוד שלי מישה, שהיה שחקן מדורג (דרגה ראשונה) בלטביה.
אהבתי מאוד את המשחק , את העומק שבו, את האתגר למצוא את המהלך הטוב ביותר בכל משחק. כך בגיל 12 נרשמתי למועדון שחמט שליד היכל ההוקי קרח (שהוא ענף מאוד פופולארי בריגה) והתקדמותי היתה מהירה,
כך שהגעתי לדרגה ראשונה אחרי שנה. בגיל 13 עלינו עם משפחתי לארץ - לעיר באר שבע ופה פגשנו את אליהו לבנט - מדריך ומארגן שחמט בעל מוטיבציה גדולה ביותר שרק פתח את החוג בבאר שבע עם עלייתו ארצה התחלתי לשחק עם הקבוצה הבאר-שבעית שכללה אותי בלוח ראשון, אלון גרינפלד המבטיח בלוח שני ועוד מספר צעירים , כמו רמי טל, אמיר הראל. ואז התחלנו לתפוס את המקומות הראשנים בכל תחרויות הנוער הארציות - זה היה הצעד הראשון לפרסום העתידי של המועדון הבאר-שבעי בעולם כולו.

משחקי מול אביר הר-אבן (רוברט הרשקו לשעבר) זמן קצר לאחר עלייתי לארץ. אני בן 14-15 בתמונה.



שחמט היה תחביבי העיקרי ואף מעבר לזה בעת לימודיי התיכוניים ועד לגיוסי בצבא. הייתי לומד בעצמי מתוך הספרות בבית - למועדון אז לא היו מדריכים שיכלו לתרום לי משהו וגם לא היו תוכנות מחשב שניתן ללמוד מהם. התקדמתי משנה לשנה ואז בגיל 16-17 הגעתי לרמות גבוהות ביותר - בין היתר זכיה באליפות הארץ לנוער בשחמט בשנת 1977, כאשר בשנים האלה הייתי ללא שום עוררין השחקן המוביל בנוער הישראלי.
המתחרה העיקרי שלי היה ניר גרינברג, שהיה גדול ממני בשנתיים וזכה באליפות העולם לנוער עד גיל 17 ! למרות הכל ניצחתי אותו בדו-קרב בן שישה משחקים אחרי מאבק קשה וכך קיבלתי את הזכות לייצג את ישראל באליפויות העולם ואירופה לנוער. אחרי שניר עבר את גיל 20 (הנחשב לגיל הנוער) - לא נשארו לי למעשה מתחרים, שהמוביל שבהם היה אלון גרינפלד, שפיגר אחריי ביותר מ 100 ניקודות מד כושר בתקופה זו, אך בהמשך עם פרישתי הכמעט מוחלטת משחמט המשיך בהתקדמות ונהיה אחד השחקנים הבוגרים המובילים במדינה ואף זכה בתואר אלוף ישראל .


כתבה שפורסמה בעיתון "ידיעות אחרונות" לאחר זכייתי באליפות הארץ.


שיחקתי במספר אליפויות העולם לנוער, אליפויות אירופה. ההישגים שלי היו לא רעים (סביב מקום 7-12), אך ההישגם הטובים שלי ביותר היו תמיד "ליד הבית" - תמיד היה לי קשה לשחק הרחק מביתי. במשחקים בארץ המשכתי להשיג תוצאות מעולות, כמו במשחקי הנוער, משחקי הליגה לבוגרים (שנה מסויימת קיבלתי שם אף תוצאה של 10 מתוך 10 - בליגה לאומית - הישג אליו לא הגיעו שוב אולי עד עצם היום הזה. דורגתי בין הראשונים באליפות ישראל הפתוחה לבוגרים - בין היתר ניצחתי את אלוף ישראל דאז נתן בירנבוים.
זכיתי בהישג גדול במשחקי המכביה, קיבלתי 2 מדליות, שם השתתפתי במסגרת נבחרת הנוער של ישראל בלוח ראשון- זכיתי במקום הראשון בלוח ראשון, כשבין היתר נצחתי ועברתי את חבר נבחרת הבוגרת של ישראל, יצחק רדשקוביץ', אשר בהמשך הימים עזב את השחמט לטובת עסקים מוצלחים הרבה יותר בתחום המחשבים ושיתוף פעולה עם חברת APPLE.


משחק מול הטוען לתואר העולמי - ויקטור קורצ'נוי הגולה מברית המועצות לשוויץ - זמן קצר לפני הקרב הגורלי שלו על אליפות העולם מול אנאטולי קארפוב


כללית היו לי השגים טובים יותר בתחרויות קבוצתיות, כמו משחקי הליגות לבוגרים ולנוער, משחקי המכביה , אולימפיאדת הסטודנטים, שבכל התחרויות האלה הצטיינתי במיוחד. הייתי רגיל להשקיע זמן רב בלימודי שחמט, אפילו שזה בא במקצת על חשבון הציונים שלי בבית הספר, אך כמובן לא ויתרתי על לימודיי ותעודת הבגרות מתוך ידיעה שעם כל הרצון שלי להצליח בשחמט, העתיד שלי הוא לימודים וקבלת מקצוע.


ויקטור קורצ'נוי מעניק את הספר שכתב במתנה לראש הממשלה דאז, מנחם בגין בקבלת פנים שהאחרון ארגן למשתתפי פסטיבל הבינלאומי לשחמט בבאר-שבע. מצד ימין - אני ואבי.


בניגוד לשחקני שחמט אחרים ברמתי לא השתתפי בתחרויות רבות, אלא רק בתחרויות הכרחיות - כגון אליפויות העולם ואירופה, תחרויות בינלאומיות שארגן אליהו לבנט בבאר-שבע ומשחקי הליגה. תמיד אהבתי את הבית ולכן חיים של מקצוען שחמט, שנוסע ללא הפסק לחו"ל לתחרויות בינלאומיות כדי להתפרנס, לא משכו אותי.


אני משחק באליפות העולם לנוער. הפרחים לכבוד יום ההולדת שלי ב 5 באוגוסט.



משחק מאליפות העולם לנוער מול הרוסי יוסופוב - פייבוריט התחרות. הסכמתי לתיקו, לאחר שהמשחק נדחה בלי להמשיך. אך מארק דבורצקי, מאמנו היהודי של יוסופוב הראה לי תוכנית, לפיה היתה לי נצחון כפוי במידה והייתי ממשיך את המשחק.


עם גיוסי לצהל בגיל 18, התקדמות שלי נעצרה במידה מסויימת. גם חוסר הזמן להמשיך ולהשקיע (לא קיבלתי שום הטבות והתחשבות בצורך שלי להמשיך ולהתקדם בשחמט מצד הצבא), הם היו הסיבות העיקריות לעצירה.
מיותר לציין, שדווקה התקופה החשובה של ספורטאי בכלל ושחמטאי בפרט היא בזמן שירותו הצבאי, בגיל 18-21. אני נאלצתי לייצג את המדינה כנציגה היחד באליפויות עולם ואירופה לנוער חשובות מאוד, בלי למעשה שתהיה לי תמיכה כלשהי לכך. אני לא מדבר על תמיכה כספית, שלא היתה לי שום ציפיה לכך, אלא לפחות תמיכה ברמה של מאמן או אפילו אפשרות לאימון עצמי. הצד הטוב בכך, הוא לפחות שהגורמים הרלוונטיים למדו מהנסיון והיום המצב הזה לא חוזר על עצמו וישנה תמיכה והתחשבות בכל ענפי ספורט בזמן השירות הצבאי.


העיתונות מסקרת את האליפות - כתבה מעיתון "מעריב" - משחקי מאליפות העולם מול הגרמני לאו - יריבי נקלע לעמדה קשה. במשחק הזה ניצחתי בצורה יפה - אחרי 25 מהלכים בלבד נאלץ יריבי להכנע.


לקראת סיום הצבא התחלתי להתעניין בתחום המחשבים והתוכנה, ואף לקחתי מספר קורסים מהאוניברסיטה הפתוחה ובהמשך עם שחרורי מהצבא נרשמתי מייד ללימודי תואר במתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת בן גוריון. עדיין המשכתי לשחק שחמט "על אש קטנה", השגיי היו עדיין די טובים , אך התקדמות שלי נעצרה, כי שחקן שחמט שרוצה להתקדם ברמות אלה חייב להשקיע מכל מרצו וכוחו בתרגול, לימודי טאוריה ומשחק בתחרויות רבות. מי שאין לו זמן לכל זה סביר שיעצור ברמות מסויימות. והרמה הזו עבורי היתה דרגת אמן בכיר (ודרגה בינלאומית אמן פידא) שהגעתי אליה.


משחק מול סמואל רשבסקי - יהודי מארצות הברית - שאף הוא היה סגן אלוף העולם בעבר. המשחק הסתיים בתיקו.


עם סיום לימודיי באוניברסיטה התחלתי לעבוד במחלקת מערכות מידע של "מכתשים", שם עבדתי כשבע שנים בתפקיד "ראש מדור תשתית ותקשורת" ובהמשך עם סיום לימוד תואר שני במנהל עסקים וניהול מערכות מידע החלטתי לפתוח עסקים פרטיים. אז גם עזבתי לגמרי את משחק השחמט ולא נגעתי בשחמט עד שנת 2001, שנה אחרי שגם סגרתי את עסקיי הפרטיים.
אחרי 10 שנים של "התנזרות" משחמט החלטתי שהמשחק הזה איפה שהוא חסר לי. במשך חודש חודשיים לקחתי שוב את לוח השחמט וחזרתי על הפתיחות והדברים הבסיסיים ששכחתי כבר. אז הגעתי להפתעת רבים לתחרות הראשונה שלי בשחמט אקטיבי בפתח תקווה .שח אקטיבי הוא משחק קצר יחסית כאשר לכל שחקו ניתנות 25 דקות לכל המשחק, זאת לעומת כשעתיים במשחק רגיל . ישנם שחקנים שהכירו אותי מהעבר, אך היו גם שחקנים רבים שלא הכירו אותי כלל - בעיקר מהעליה החדשה.
שיחקו בתחרות גם מספר רבי אמנים ולהפתעת כולם בתחרות הראשונה שחזרתי אחרי זמן כה רב יצא לי לנצח ולעשות תיקו עם מספר רבי אמנים ולזכות בסופו של דבר במקום שלישי ! טוב, למרות הכל חזרתי עדיין היתה על אש קטנה, כי לא קל לשלב את המשחק עם עבודה בתחום המחשבים, שדורשת עבודה רבה ולימוד טכנולוגיות חדשות רציף גם מהבית.


אחרי הרבה שנים - שוב מפגש מול ויקטור קורצ'נוי, שלמרות גילו המתקדם עדיין כוחו במותניו...ובראשו.


היום אני ממשיך בשיטה הזו של "משחק על אש קטנה", כאשר היו לי מספר הישגים, ביניהם תוצאה מעולה במשחקי הליגה הלאומית בלוח ראשון, עליות לגמר אליפות הארץ והתוצאה הטובה ביותר היתה מקום ראשון משכנע בתחרות בינלאומית בבאר-שבע בשנת 2005, כאשר היתה חסרה לי חצי נקודה בלבד לציון ראשון לרב אמו בינלאומי. בשנים אלה אף השגתי את 3 הציונים הדרושים לקבלת דרגת אמן בינלאומי. 

בקונגרס פיד"א שהתקיים באוקטובר 2013 באסטוניה אף הוענקה לי רשמית דרגת אמן בינלאומי.

בשנת 2017 החלטתי להשתתף שוב במכביה - המכביה ה-20 שהתקיימה בירושלים וזאת לאחר שהשתתפתי פעם אחרונה במכביה לפני 40 שנה וזכיתי שם ב-2 מדליות. וגם הפעם - זו היתה הופעה מוצלחת במיוחד וזכיתי במדלית זהב !


תמונה מהמכביה 2017.


תמונה מהמכביה 2017.


עם מדליית הזהב מהמכביה 2017.